החלטה בתיק ת"א 6784-06-10

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום באר שבע
6784-06-10
11.3.2012
בפני :
גד גדעון

- נגד -
:
עירית קרית גת
עו"ד אריה סער
:
פרודאייר ישראל בע"מ
עו"ד אביתר שומר
החלטה

זוהי החלטה בבקשת הנתבעת, לסלק את התביעה על הסף, בטענות חוסר סמכות עניינית, שיהוי השתק, שימוש לרעה בהליכי משפט, התיישנות, והעדר עילה.

במסגרת התביעה, עתרה התובעת ליתן סעד הצהרתי, לפיו תעריפי אגרת הביוב שנקבעו בחוקי העזר של הנתבעת בטלים, וכן לחייב את הנתבעת להשיב לתובעת אגרת הביוב ששילמה, לטענתה, ביתר, בסך 653,437 ש"ח, במהלך התקופה אליה מתייחסת התביעה.

במהלך דיון קדם המשפט, הודיע ב"כ התובעת, כי מרשתו איננה עומדת על הסעד ההצהרתי, ולפיכך התביעה נותרת כתביעה כספית, להשבת הסכומים ששולמו, לטענת הנתבעת, ביתר.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, סבורני כי יש לקבל את טענת ההתיישנות, ביחס לחלק התביעה, שעניינו תשלומים שבוצעו עד 7 שנים קודם הגשת התביעה, בלבד, ואין לסלק בשלב זה את יתר התביעה על הסף, כמפורט להלן.

טענת הנתבעת לענין הסמכות העניינית, התייחסה בחלקה לסעד ההצהרתי כמפורט להלן. משויתרה התובעת על סעד זה, אין להידרש לחלק זה של הבקשה. עוד נטען, כי בית משפט זה איננו מוסמך לדון בתביעות להשבת כספים ששולמו בגין אגרת ביוב, שכן נושא זה, מצוי בסמכות ערכאות אחרות. בין היתר, נסמך הטיעון בענין זה, על פסיקה שעניינה סמכות ועדת ערר לענייני ביוב, לדון בתביעות בגין היטל ביוב. כפי שטענה התובעת בתשובתה, אין להחיל את הפסיקה בענין היטל ביוב (ור' בין היתר, רע"א 3993/05 ש.א.ב. חברה להשקעות ופיתוח בע"מ נ' עיריית באר שבע, והפסיקה הנזכרת שם) על התביעה דנא, משום שסמכות ועדת הערר, לפי סעיף 30 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב) תשכ"ב-1962 (הסעיף האמור בוטל בינתיים, במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית, תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009-2010 התשס"ט-2009), הסמיך את ועדת הערר לדון בעררים על חיוב בהיטל ביוב, שתכליתו כיסוי הוצאות של התקנת הביוב או קנייתו, כמפורט בסעיף 17 לחוק, להבדיל מאגרת ביוב, אשר נועדה לממן את התחזוקה השוטפת של קווי הביוב, ע"פ סעיף 37 לחוק. נמצא, כי בענייננו, מדובר בתביעה כספית גרידא, שאינה מצויה בסמכות ייחודית של ערכאה אחרת. מכאן, ונוכח סכום התביעה, כי בית משפט זה, מוסמך לדון בה.

הטענות לענין שיהוי, השתק, מניעות, שימוש לרעה בהליכי משפט וכיו"ב, מצריכות שמיעת ראיות, על מנת להכריע בהן, ועל כן, אין לסלק את התביעה על הסף בגינן.

אין לקבל את הטענה להעדר עילה, המתייחסת לראיות שבידי התובעת, באשר לצורך בקשה זו, נבחנת התביעה ע"פ האמור בכתב התביעה בלבד, וביהמ"ש אינו נכנס לבחינת ראיות הצדדים לגופן.

טענת ההתיישנות, נטענה ביחס לסכום ששולם למעלה מ-7 שנים קודם הגשת התביעה. כנלמד מטבלת ריכוז התשלומים והחיובים שצורפה לכתב התביעה, מדובר בתשלום יחיד (על סך כ-13,000 ש"ח, מתוכם, לטענת התובעת, כ-8,000 ש"ח שולמו ביתר), אשר שולם ביום 2.6.03, ואין מחלוקת, כי התביעה ביחס ליתר התשלומים לא התיישנה. התובעת השיבה לענין זה, כי העובדות הרלוונטיות המבססות את עילת התביעה, נודעו לה רק ביום 18.9.08, עם קבלת חוות דעת המומחה מטעמה, אשר חישב את נפח הביוב שהוזרם ממפעלה, אל תוך מערכת הביוב העירונית. טענה זו אין לקבל. סעיף 8 לחוק ההתיישנות, עליו מבקשת התובעת להישען, מורה מפורשות, כי אי ידיעת העובדות עשויה להאריך את תקופת ההתיישנות, רק מקום שהתובע לא יכול היה בזהירות סבירה, למנוע את היעלמות העובדות מפניו. מקום בו יכול היה התובע באמצעים סבירים לגלות את העובדות המקימות את העילה, ייראה כמי שהיה לו "מודעות בכוח" לעובדות אלה, ובמקרה כזה לא תידחה תחילת מרוץ ההתיישנות (ר' ע"א 393/08 אורי שגיא נ' כפר ביאליק כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, בסעיף 24 לפסק הדין, ע"א 10591/06 רפאל יפרח נ' מפעלי תובלה בע"מ ואח', וכן ע"א 244/81 מאיר פטאל נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, פ"ד לח (3), 673). בענייננו, לא הראתה התובעת מדוע נבצר ממנה לקבל את חוות הדעת במועד מוקדם יותר, ומעבר לכך, ממועד שנמסרה לידיה חוות הדעת ועד הגשת התביעה, חלפו חודשים רבים, כאשר אין כל הסבר, מדוע לא הוגשה התביעה בתוך תקופה זו. יש אפוא לקבל את הטענה, ביחס לתשלום האמור, ולדחות חלק זה של התביעה על הסף.

נוכח האמור לעיל, יש לדון ביתר חלקי התביעה לגופם.

לפיכך, יגישו הצדדים ראיותיהם, כאשר התובעת תפתח ותגיש ראיותיה, לרבות תצהירי עדויות ראשיות וחוו"ד מומחים, תוך 30 ימים, והנתבעת תגיש ראיותיה, לרבות תצהירי עדויות ראשיות וחוו"ד מומחים, תוך 30 ימים לאחר מכן. צד שייבצר ממנו להגיש תצהיר של מי מעדיו, יגיש בקשה מפורטת ומנומקת להזמנתו, בתוך התקופות האמורות. תוך 7 ימים לאחר הגשת ראיות הנתבעות, יודיעו שני הצדדים עמדתם ביחס לצורך במינוי מומחה מטעם ביהמ"ש.

נקבע קד"מ לאחר הגשת ראיות ליום 27.6.12 בשעה 13:00.

שאלת ההוצאות בגין הבקשה, תידון ככל הצורך במסגרת פסק הדין.

ניתנה היום, י"ז  אדר תשע"ב, 11 מרץ 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>